מילאנו – חלק א'

"החיים זה מה שקורה בזמן שאתה עסוק בלתכנן תוכניות אחרות" שר ג'ון לנון בשיר Beautiful Boy. משפט שמתאר היטב את תחילת החופשה שלי במילאנו. חופשה אליה יצאתי עם אמי, אחותי ובתי הבכורה.

 
ממילאנו בכלל ומשכונת נבילי (Naviglio) בפרט התלהבתי בזכות הפוסט הנפלא שכתבה אלונה בבלוג שלה. הבנתי שזו השכונה המתאימה לסוג החופשה אותה רציתי לבלות עם בנות משפחתי. אספתי מידע, סידרתי סידורים, הזמנתי דרך אתר בוקינג חדר במלון ליד שדה התעופה ללילה הראשון ודירה בנבילי לשאר הלילות, אפילו כתבתי מראש פתיחה לסיפור החופשה שלנו וכך כתבתי:  
סיפרתי לחברה שאני נוסעת ל-5 ימים למילאנו. "חמישה ימים רק מילאנו? לא תשתעממו? אנחנו הספקנו את מילאנו ביום אחד!" הרי זאת בדיוק הנקודה, אני מהמפסיקים לא מהמספיקים. אני מפסיקה כדי להתבונן במשהו מעניין, אני מפסיקה כדי לשבת בשקט ובנחת ולשתות קפה טעים עם עוגה מגרה או סתם אספרסו עם כדור גלידת וניל (מומלץ!!!). מטיול לטיול אני מכינה פחות מידע ונותנת לעצמי לזרום עם העיר, לשוטט, לטעות, לתהות על קנקנה. לדעת את העיר. להרגיש את החיים שבה. זה מה שתכננתי לטיול הזה במילאנו. טיול משפחתי, רב דורי, על טהרת הכוח הנשי. בקיצור נסעתי עם אמא שלי, אחותי ובתי הבכורה לחגוג לבתי כמעט יום הולדת 18, סיום בי"ס ועוד מעט גיוס. 
מבט על העיר מגג הדואמו 

אבל…כמו שאפשר להבין מהפתיח, תוכניות לחוד ומציאות לחוד.

טראם מקושטת היו הרבה קרונות טראם מענינים שראינו ברחובות
יום חמישי, שעת בין ערביים יפה ונעימה, אנחנו ברכב בדרך לשדה התעופה. פתאום, צפצוף בנייד, מייל מאתר בוקינג 
 "Your Action is Requested". פתחתי את ההודעה ו…חושך, הלב הגביר את הקצב והיסטריה קלה התחילה להתגנב. הדירה שהזמנתי בשכונת נבילי לא יכולה לכבד את ההזמנה.
"The Apartment has been in touch with us today regarding your reservation . Unfortunately The Apartment won’t be able to honour this reservation and accommodate you on the dates of your planned stay. We sincerely apologise for any inconvenience this may cause.
We’re pleased to let you know that The Apartment has found a solution for you and has arranged for you to stay at another location."
בתי קפה לאורך התעלה בשכונת נבילי
הציעו לנו דירה חלופית באזור אחר של העיר. לא מסרו פרטים רבים מלבד כתובת ושהדירה גדולה ומרווחת יותר מהדירה שהזמנו. מאד התנצלו והביעו רצון לעזור כפי יכולתם. היכולת שלי להגיב לתקלות מסוג זה נמוכה. ספונטניות היא לא אחת התכונות שמתארות אותי. אז מה עשיתי? התקשרתי להורים שלי לעדכן ולהתייעץ (וגם קצת לכעוס ולפרוק את התחושות הלא נעימות שהציפו אותי). החזרתי מייל מבואס לבוקינג וביקשתי עוד מידע על הדירה החלופית. הדגשתי שחשוב שיהיה wi-fi כי זו דרך התקשורת שלנו עם שאר בני המשפחה שנשארו בארץ. חשוב שלא יהיו הרבה מדרגות כי אמא שלי כבר לא צעירה וקשה לה לעלות לקומה חמישית בלי מעלית.

זוג יושב בבית קפה
ישבנו בדיוטי-פרי ואחותי חיפשה לנו מקום לינה חלופי. כל הכיף וההתרגשות שלקראת טיסה התפוגגו ונשארו רק מתח ואכזבה. אני הייתי מאד מאוכזבת מחלום נבילי שהלך ונמוג לו בערפילי האינטרנט. התשובה מאתר בוקינג בישרה שיש לדירה מעלית ויש בה אינטרנט. הם גם צרפו כמה תמונות יפות של הדירה. אמא שלי ואני החלטנו לקבל את ההצעה שלהם ולגמור עם זה. אחותי רצתה להמשיך לחפש אבל לי לא היה מספיק כוח ומצב רוח להתחיל מחדש בחיפוש דירה.
 
קישוט על גג הדואמו

ב
סתר ליבי קיוויתי שנגלה שכונה חדשה ומגניבה, שהמזל יאיר לנו פנים, שנאהב את המיקום החדש. רציתי, קיוויתי, ייחלתי, אבל…זה לא קרה, או לפחות זו לא היתה אהבה ממבט ראשון. אמנם הדירה היתה יפה, מרווחת ונוחה, דירת גג עם מרפסת. אבל, המעלית הגיעה לקומה אחת מתחתינו, לקומה שלנו הובילו מדרגות צרות. תחנת המטרו (עוד גורם חשוב שהתייחסתי אליו בחיפוש הדירה) רחוקה מדי. השכונה שקטה ומנומנמת. עם כל יום שעבר נהנינו יותר מהדירה. למדנו את דרכי התחבורה המיטביות ושכללנו את יכולת ההתמצאות שלנו. הכרנו מאפיה קטנה וטעימה, פאב שכונתי, בית קפה, שדירה נעימה, גלידריה. השתלבנו בחיי היומיום של השכונה וגילינו את היופי החבוי בה.

בדרך מהדירה לתחנת המטרו
מסקנות:

* טוב שהזמנתי דרך בוקינג. הם טיפלו ביעילות בבעיה. נתנו תחושה טובה של רצון לעזור והיוו גב ומשענת.
 
Dear ms Ifat —,
… Not only do I want to help you with any questions you may have but make sure you have a solution to your problem.
 
נכון שהתוצאה לא היתה לגמרי לרוחנו, נכון שהכל קרה ברגע האחרון ואולי אפשר היה למצוא פתרון מתאים יותר אבל, גם לא נשארנו נטולי דירה לחלוטין, שזה חלום בלהות מבחינתי.
 
* החופשה התחילה במתח ואי נעימות כל זה לא פגע בכלל בהנאה שלנו מהחופשה. ברגע שהחלטנו לקבל את הדירה החלופית הנושא ניסגר ולא נתנו לו לפגום בהנאה שלנו. צריך לקחת דברים בפרופורציות הנכונות ולא לתת לתקלות לא נעימות ככל שיהיו לקלקל חופשה לה חיכינו כל כך.
 
* מילאנו יפה ונעימה אפשר לבלות בה מספר ימים נפלאים ומהנים. זו בכלל המסקנה של הפוסט הבא בו אני מספרת על החוויות שלנו במילנו. 

אם תרצו לקבל ממני עידכונים על פוסטים חדשים אפשר להרשם (להשאיר כתובת מייל בתיבה למטה). אם גם אתם חוויתם תקלות כאלה או אחרות בחופשה שלכם, אשמח אם תשתפו. אני מאמינה ששיתוף עוזר לכולנו להתכונן טוב יותר. 
 
אסיים בברכת שנה טובה, 
שנה של חופשות מהנות, 
שנה של התחדשות וצמיחה גם אם קיים קושי. 
שנה בה נדע למצוא את הטוב והיפה בכל, 
אפילו במה שנחווה כמכשול.

תגובות פייסבוק

2017-10-06T17:54:59+00:00 יום חמישי, 29 ספטמבר 2016|9 תגובות

9 תגובות

  1. Amiram Tsabari 29 בספטמבר 2016 ב 17:10 - Reply

    ציפיתי לחוויות של מילאנו ונסחפתי לפוסט על הסתגלות לשינויים…בסופו של דבר בשכונות כאלה טועמים את החיים האמיתיים… אבל חייב לציין שהפוסט נגמר לי די מהר 🙂 מחכה להמשך יפעת

  2. ifat fajerman 29 בספטמבר 2016 ב 17:27 - Reply

    אהבתי את התיאור של הפוסט כ"הסתגלות לשינויים". יצא קצר כי לא רציתי לערבב עם החוויות שלנו מהעיר.

  3. זיוה רענן 29 בספטמבר 2016 ב 18:15 - Reply

    יפעת, איזה הפתעה. גם אני כמו עמירם ציפיתי לפוסט על התרשמותך ממילנו (זה בסדר, אני יודעת שגם זה יגיע), ופתאום הפתעה. קראתי במתח. אני שמחה שבסופו של דבר נהניתן. את פשוט לא מתארת לעצמך איזה תקלות היו לי הקיץ. לא סיפרתי כי התלבטתי אם הבלוג הוא המקום הנכון ומתי לספר, ועכשיו הסיפור שלך נותן לי רוח גבית. אני עוד צריכה לחשוב אם לספר בבלוג שלי, אבל היות שביקשת שיתוף בתקלות אספר בקצרה כאן, אבל לפני שאתחיל תחזיקי חזק. בטיול לפרובנס עם החברות, שבו אני הייתי אחראית על הכל מא' עד ת', הגענו למקום הלינה שלנו בערב היום הראשון של הטיול, אחרי לילה לבן וכמה שעות טיול. מיותר לציין שכולנו היינו שפוכות, והבנות לא היו מוכנות להישאר שם. זו היתה הנפילה הכי קולוסלית שלי בבחירה של מקום לינה. נאלצתי לדבר עם בעל המקום, להתנצל, לחפש מקום חלופי ולשלם קנס על הלילה הראשון, וכל זה בשיא העונה. שתיים מהן אפילו לא היו מוכנות להישאר שם ללילה הראשון (מה שגרם לי להלם קל ולכל מיני מחשבות, כי עם כל הכבוד לחסרונות הרבים שהן ראו במקום, וכמה מהם גם בצדק, התגובה נראתה לי מוגזמת). תוך שעתיים היינו במלון אחר.

    בטיול באחרון יצאנו כולנו, חבורה של עשרה בני משפחה, לפורטוגל. שלושה ימים עברו עלינו באושר, וביום הרביעי אבא שלנו הלך לאיבוד. החיפושים נמשכו שלוש שעות ובמהלכן הזעקנו את כוחות ההצלה המקומיים. כבר חשבנו שהכל גמור, זה היה נורא, ופתאום, אחרי שלוש שעות קיבלנו את אבא שלנו בחזרה במתנה. ובכל זאת, חרף התקלות, נהניתי מכל טיולי הקיץ. כולם היו חוויתיים ואפילו מרגשים, כל אחד באופן אחר. לשמחתי, הבנות שיצאו אתי לפרובנס לא התלוננו על הבחירה הגרועה שלי אלא החמיאו על התפקוד היעיל שלי במצב שנוצר. אם לא הייתי נענית לדרישתן כל הטיול היה נעכר ומתקלקל.

  4. ifat fajerman 29 בספטמבר 2016 ב 18:48 - Reply

    זיוה, כל הכבוד על התושיה בפרובנס. אני לא בטוחה שאני הייתי מצליחה. ברזומה שלי יש מלון אחד שהזמנתי באתונה שכל משתתפי הטיול זוכרים בחלחלה וזה הפך לבדיחה משפחתית. אני עדיין טוענת בתוקף שהפירסום היה מוטעה. כמובן שאף אחד לא מאמין לי.
    לאבד מישהו מהמשפחה במהלך הטיול נשמע כמו סיוט. אני תמיד חוששת לאבד את הילדים במקומות הומים וצפופים כמו שווקים. בדרך כלל אני משתדלת לקבוע נקודת מפגש למקרה ש…
    לדעתי שיתוף גם של האירועים הפחות מוצלחים בטיול ודרך ההתמודדות שלנו תורמות לקוראים ויכולות לעזור במידה ויתקלו באירוע דומה.

  5. זיוה רענן 29 בספטמבר 2016 ב 19:01 - Reply

    בקשר לעניין של הלמידה והפקת הלקחים, את צודקת. אין לי בעיה לספר סיפורים על עצמי, כולל על החולשות. קשה לי כשמדובר באחרים. אני תמיד חוששת שזה לא יהיה מבורך מבחינתם.

  6. rivka kofler 30 בספטמבר 2016 ב 16:15 - Reply

    אותי הכי מפחיד כמוך, להתקע החו"ל בלי מקום להעביר בו את הלילה. היתה תקופה ארוכה שלא נהגנו להזמין לינה מראש, והינו מסתובבים בין צימרים ומלונות לשאול אם יש להם חדר פנוי ללילה הזה. הלילה הכי מפחיד היה באיטליה, עם שני מתבגרים מאחור, גשם שוטף שלא רואים ממטר, ואחרי שעות חיפוש, כשכבר הרגעתי את כולם ש"לא נורא, נישן במכונית" מצאנו לינה מהממת, ממש מהחלומות. כל פעם שאני מתפתה להשאיר לילה פנוי ללא הזמנת לינה אני מזכירה את הלילה ההוא ואת החרדות שהתלוו אליו… סה"כ נראה לי שהיו בסדר איתך בבוקינג וגם, שאתם לקחתם די בסבבה את התקלה, מה שתרם לא מעט להפיכתה לחוויה חיובית.

  7. ifat fajerman 30 בספטמבר 2016 ב 20:19 - Reply

    רבקה הסיפור שלך נשמע כמו התחלה של סרט, טוב שהוא נגמר עם לינה מהממת. עם שני מתבגרים מאחור צריך הרבה סבלנות ואמונה.

  8. Yonit Yonitour 2 באוקטובר 2016 ב 7:12 - Reply

    חיכיתי למילאנו….וקיבלתי הזמנה לא ממומשת של דירה. לעיתים כשאני מתלבטת עם או בלי (בוקינג) אני נזכרת במלון הקטן בקרואטיה שוידעתי בערך 16 פעם מראש שזמין והכול תקין, והגענו אחרי יום עייף וארוך—למלון באמצע השיפוצים ואני עם 4 קטנים במכונית. או הבית באוסטריה- שבעלת הבית אכן סיפרה שיש תקלה בצינור מים ולכן תעביר אותנו למכרה שלה- היא רק שכחה לספר לנו כי בדירה החלופית לא הייתה דלת הפרדה בין הדירה שלנו לשלל החלל הציבורי. ועוד….. ומאז שיש בוקינג אני לפחות נוסעת יותר שקטה כי יש לי תחושה (אמיתית או מדומה) שיש אבא מאחורי ההזמנה והוא יסייע לפתור בעיות. עכשיו-מחכה למילאנו.

  9. ifat fajerman 2 באוקטובר 2016 ב 10:58 - Reply

    יונית, גם אני מתלבטת בין הזמנה מבוקינג להזמנה ישירה. בדרך כלל אני מעדיפה להזמין ישירות כי יודעת שבוקינג לוקחים עמלה גבוהה. המקרה הזה גורם לי לרצון לחזור להזמין דרך בוקינג. הם בהחלט נתנו לי תחושה שיש לי גב והם מחןייבים לפתור את הבעיה.

השאירו תגובה