קצוות (יום טיול ביאש)

ביום האחרון לחופשתנו ביקרנו בשני קצוות של העיר, אולי לא ממש קצוות אבל מבחינתנו הם היו הקצוות של האזור בו הסתובבנו במשך כל החופשה, האזור המרכזי של יאש. בעיר קצוות רבים או בעצם ניגודים. זו עיר עתיקה, יש  בה מבנים מהמאה ה-14, עם אופי צעיר, ביאש אוניברסיטאות רבות. יש בה אוכלוסיה גדולה של סטודנטים, אוכלוסיה פעילה ותוססת שמשפיעה על חיי הלילה של העיר. יש בעיר בניינים מהודרים, יאש מכונה בירת התרבות של רומניה (על חלק מהמבנים סיפרתי בפוסט הקודם), ליד בנייני רכבת מוזנחים וכעורים מתקופת השלטון הקומוניסטי וכו'.
בנין ברחוב הראשי של יאש
יאש הייתה בירת נסיכות מולדובה בין השנים 1564-1859. לאחר מכן, עד שנת 1862, בירת "הנסיכויות המאוחדות" (כך נקראה המדינה שנוצרה מאיחוד נסיכות מולדובה ונסיכות ולאכיה). יאש שימשה כבירת רומניה מ- 1916 עד 1918. היא הפכה לאחד המרכזים המובילים ברומניה מבחינה חברתית, תרבותית, אקדמית ואמנותית. נמצאים בה האוניברסיטה הכי עתיקה ברומניה וביה"ס הראשון להנדסה. גם בנין התאטרון הכי עתיק והגנים הבוטנים העתיקים והגדולים במדינה.

המלון שלנו בכיכר אוניריי
חזית המלון בו התארחנו

Ticau District (Cartierul Ticau)

את הטיול היומי התחלנו בכיכר אוניריי, שבה שוכן המלון בו התארחנו. היעד שלנו לבוקר זה היו הגנים הבוטניים. הלכנו דרךTicau District  אזור עליו קראתי המלצות באתר של העיר. נאמר עליו שהוא רובע מגורים ישן עם רחובות מנומנמים ונאים. ( למתעניינים יש עוד אתר עם המלצות על העיר בו נעזרתי בזמן הכנת הטיול).

מבנה ברחוב

 התחלנו את הטיול ברחוב Strada Alexandru Lăpușneanu . זהו מדרחוב יפה עם מספר בנינים מעניינים (הוד העבר מתערבב עם הזנחת ההווה), בתי קפה, ברים ומסעדות. יש בו גם מספר דוכני ספרים משומשים.
 
בית קולנוע שידע ימים יפים יותר
 
בית קולנוע שידע ימים יפים יותר
חנות ספרים ברחוב
בית קפה חמוד

בית קפה חמוד

הויטרינה של בית הקפה מתוקה ומקושטת

בין המבנים המעניינים ברחוב זה ניתן למצוא את:

Muzeul Unirii)) The Union Museumמוזיאון האיחוד שוכן בארמון צנוע שהיה מקום משכנו של Alexander Ioan Cuza, הנסיך האחרון והשליט הראשון של "הנסיכויות המאוחדות". בשנת 1862 הוא שינה את שם המדינה לרומניה. הוא שלט בין השנים 1859-1866. המוזיאון קטן. בקומה הראשונה ישנן תערוכות כולל מוצגים שהיו שייכים לאלכסנדר יואן קוזה. בקומה השניה פריטי עיצוב מאותה תקופה. המוזיאון מומלץ לכל מי שההיסטוריה הרומנית מעניינת אותו. אנחנו לא ביקרנו בו.

 (Biserica Banu)Banu Church הכנסיה נבנתה בשנת 1705 ושוב ב-1788. הכנסיה היא דוגמא מעניינת של אדריכלות אורבנית המשלבת בארוק עם סגנון קלאסי. היא מוקדשת ליום כל הקדושים.

 
ציור קיר בודד. כמעט ולא ראינו אומנות רחוב.

 

חלק מחלון ראווה של חנות יד שניה עם חפצים מעניינים חלקם מהתקופה הקומוניסטית

Piața Mihai Eminescu

עברנו ליד כיכר מיכאי אמינסקו. בכיכר נמצאת הספריה האוניברסיטאית ו-Casei de Cultura a Studentilor din Iasi בית תרבות ואולם מופעים לסטודנטים. מתוך אתר האינטרנט של בית התרבות:
"ההיסטוריון ניקולאיה יורגה אמר שלא אמור להיות רומני אחד שלא ביקר ביאש, כי העיר הזאת יכולה להיחשב, ובצדק, מוזיאון פתוח ענק. כך גם כל תלמיד באחת הפקולטות של יאש חייב לעבור בבית התרבות של הסטודנטים כי חיים סטודנטיאלים אמיתים קשורים קשר בל יינתק למקום הזה. בכמעט 60 שנות פעילות רציפה המקום עומד בהיכון להוות בית לקבוצות אומנותיות, להרצאות, למסיבות ולהנעים את הזמן הפנוי. מטרת הבית הזה לא תמומש אם הסטודנטים והנוער ביאש לא יחצו את הסף." 
פרט מקישוט קיר בית התרבות ביאש


המשכנו דרך גן קטן ליד בית התרבות Parcul Voievozilor שבו מצויה אנדרטה המורכבת משמונה פסלי נסיכים, מקובצים בצמדים.

אנדרטת הנסיכים
 
הגענו לרחוב Lascar Catargiu שבו שוטטנו לאט במעלה הגבעה. זהו רחוב שקט עם בתים צמודי קרקע. לבתים רבים ברחוב יש גינות עם ערוגות מטופחות שבזמן ביקורנו היו שקועות בתרדמה. באביב ובקיץ השכונה בודאי ירוקה ופורחת אם כי גם בחורף יש לה חן. כמה מראות מהדרך.
חתול בחלון
חלון מקושט

גינה בחורף

לקראת סוף הרחוב פנינו שמאלה ודרך כמה רחובות קטנים שבהם היו בעיקר בתי קומות חסרי יחוד וחן, שנראו כמו מעונות סטודנטים, התחברנו לשדרה המרכזיתCarol I   בה המשכנו לטפס במעלה הגבעה ונכנסנו לפארק Copou.
 
שדרות קרול הראשון אחת השדרות המרכזיות ביאש

 

בכניסה לפארק

Parcul Copou 

הפארק הציבורי העתיק ביאש ואחד הגנים הציבוריים הראשונים ברומניה. הפיתוח שלו החל בשנת 1834 תחת שלטונו של מיכאל סטרדזה (Mihail Sturdza) נסיך מולדובה בין השנים 1834-1849. הפארק משתרע על כ-10 דונם ונחשב כאחד הגנים הציבוריים היפים ביותר במולדובה. אזור הפארק היה מקום מועדף לטיולי אחה"צ או הליכות בוקר כבר מהמחצית השניה של המאה ה-17. החל מאמצע המאה ה-19, השטחים הירוקים החדשים של Copou הפכו ליעד מועדף עבור האצולה והאריסטוקרטיה המקומית. המשפחות הצנועות של העיר התרחקו מהאזור מחשש לחשוף את עצמם לסרקזם מגונדר. הקהל האופנתי של בירת מולדובה התהלך בפארק כדי לראות ולהראות. כך הפך הפארק לסלון ציבורי עצום. נכתב על הפארק שהוא:
התיאטרון בו גברים צעירים עושים את הופעת הבכורה שלהם, מלנכולים, יושבים בכרכרותיהם עם סיגריה תלויה מזווית פיהם … והיתה כמובן גם סצנה נשית, צעירות ומבוגרות, מכוערות או יפות, התחרו על התלבושת המצודדת ביותר. שורות של נורות האירו את הלילה בעליצות. יין ובירה זרמו בחופשיות והצחוק התערבב עם צלילי כינור ומפוחית. 
קצת קשה לדמיין את ההוללות הזאת כשמתהלכים בגן בדצמבר והכל קפוא ומושלג מסביב. עדיין, יש לגן הוד והדר ואני בטוחה שבאביב ובקיץ הוא יפה ומזמין. 
 
מזרקה קפואה

במרכז הפארק שוכן האובליסק של אריות (1834), אובליסק גבוה המוקדש ל-Regulamentul Organic, מערך חוקים שמתייחס לארגון הפוליטי, המנהלי והמשפטי. הוא פורסם בשנת 1834 בחסות הרוסים ששלטו במחוזות מולדובה וולאכיה מתוקף הסכם אדריאנופול משנת 1829 (התקנון בעצם נכפה על הנסיכות המולדבית ע"י השלטון הרוסי). "התקנון האורגני" היה שמרני ושנוא על רוב האוכלוסיה. הוא העניק זכויות יתר לאצילים ולבעלי האחוזות והיה צעד ראשון בהקמת רומניה המאוחדת. 


אובליסק האריות בפארק
Eminescu's Linden Tree

בפארק נמצא גם Eminescu's Linden Tree – עץ תרזה בן 500 שנה. שמו המדעי הוא Tilia tomentosa, בצפון אמריקה קרוי העץlinden ובבריטניה lime (שני השמות מקורם בשם הגרמני lind). מיכאי אמינסקו היה משורר, סופר ועיתונאי שחי בין השנים 1850-1889. הוא נולד ופעל באזור יאש ונחשב למשורר הרומני הכי מפורסם ומשפיע. בשירתו הוא חידש את פני השפה הרומנית. שירתו מקיפה מגוון נושאים גדול, מטבע ואהבה ועד להיסטוריה ולפרשנות חברתית. שירתו המאוחרת מזכירה בערגה את שנותיו כצעיר חסר דאגות, לעומת אכזבתו מן המציאוּת בהווה. בדעותיו הפוליטיות היה שמרן ולאומן קיצוני כרוב חבריו לחוג הספרותי. הוא מביע בכתביו שנאה לזרים ובמיוחד ליהודים. מיכאי אמינסקו כתב כמה מהיצירות הטובות ביותר שלו מתחת עץ תרזה זה. לכן, העץ נחשב לאנדרטה הטבעית החשובה ביותר ברומניה וכמובן אטרקציה מפורסמת ביאש. אנחנו נהנינו לעקוב אחרי סנאי קטן ואדמוני ששיחק בין ענפי העץ וניצל את הגזע החלול כדי להעלם ולהופיע שוב במקום אחר על העץ.

 
גזע העץ חלול והוא נתמך ע"י מוטות חיצוניים

כיום הפארק הוא יעד פופולרי עבור תיירים ומקומיים, כמו גם מיקום מועדף עבור פסטיבלי שירה, תערוכות צילום וירידי אמנות ואומנות. בזמן הביקור שלנו הגן היה עירום ומושלג ובלטו בו פסלי ראש (פרוטומה) רבים של אנשים שונים שפזורים במרחביו
 
פרוטומה בפארק

Grădina Botanică)Botanical Garden

המשכנו בשדרות קרול לעבר היעד שלנו, הגנים הבוטנים (פתוח כל יום בין השעות 9-16, כניסה עולה 5 ליי). גנים עצומים ומטופחים. הפרחים היחידים שראינו היו צמחי כרוב בצבעי ירוק וסגול שהוסיפו נוי וחן לגנים העירומים.
 
הפארק הבוטני של יאש בחורף
הפארק הבוטני של יאש בחורף, כרוב סגול וירוק.
הגנים הוקמו בשנת 1856 ומכסים שטח של כ-250 דונם והם הגנים הבוטנים העתיקים והגדולים ברומניה. בשטח הגנים נמצאים אוסף יקר ועשיר של עצים וצמחים, גני ורדים וסחלבים, אוסף של צמחים טרופיים, קקטוסים, צמחים טורפים. בנוסף, הוקמה בגן מעבדה חינוכית ומדעית ונבנו נתיבים מוצלים לתור ולגלות את מכמני הגן. בגן מצויים מעיינות טבעיים ואגם.

השדרה הראשית בגן הבוטני

השדירה הראשית בגן הבוטני

ככל שמתרחקים מהכניסה ומהמרכז הסדר פחות מורגש והגנים פראיים וטבעיים יותר.

עצים בשלכת
עצים בשלכת
למרות הקור העז ששרר (4- מעלות צלזיוס), נהנינו מאד מהיופי של המקום, נהנינו מההליכה על השלג הטרי, מהשמים הכחולים והאופק שפתאום נפתח (אחרי כמה ימים עירוניים חסר לנו מראה הטבע הפתוח). הגנים מקסימים, אני בטוחה שהם נפלאים ונהדרים באביב ובקיץ בזמן הלבלוב והפריחה, כשהכל ירוק וצבעי הפריחה מנקדים ומקשטים.
 

Universitatea Alexandru Ioan Cuza

חזרנו לאורך שדרות קרול לכיוון כיכר מיכאי אמינסקו ועברנו ליד מבנה האוניברסיטה המרשים. המבנה המרכזי נבנה בין השנים 1893-1897. זוהי האוניברסיטה הכי עתיקה ברומניה. היא כללה בזמן הקמתה שלוש פקולטות: משפט, פילוסופיה ותאולוגיה. היכל האוניברסיטה, המכונה היכל הפסיעה האבודה, שימש כלשכת דיונים פרלמנטארית בין 1917 ל- 1918. בשנת 1967, הצייר סבין בלסה Sabin Balasa יצר סדרה של ציורי קיר בסגנון רומנטי לעיטור הקשתות הפנימיות. כיום מרכיבות את האוניברסיטה 15 פקולטות מתחומים מגוונים כולל מדעים וחברה.

מבנה האוניברסיטה ביאש

עוד מבט על אחד ממבני האוניברסיטה ביאש
פסל בגני האוניברסיטה

Central University Library (Biblioteca Centrala Universitara Mihai Eminescu)

הספריה האוניברסיטאית המרכזית נמצאת בכיכר מיכאי אמינסקוהספריה נוסדה בשנת 1839 ועברה מספר גלגולים אבל תמיד שימשה הן כספריה אקדמאית והן כספריה עירונית. גם המיקום שלה השתנה מספר פעמים עד שאחרי מלחמת העולם ה-II הספריה התמקמה במבנה הנוכחי. המבנה, שצורתו משולש עם עמודים דוריים וכיפה, נבנה בין השנים 1930-1935 לשמש כמטה קרן התרבות של המלך פרדיננד (מלך רומניה בין השנים 1914-1927). המבנה מעוטר בשיש קררה ופסיפסים ונציאניים. בשנת 1945, ספריית הקרן היתה אחת מהגדולות ברומניה עם יותר מ-300,000 כרכים. היום, הספרייה היא הגדולה במולדובה, עם מספר רב של כתבי יד נדירים וספרים ישנים מהמאה ה-15 ועד המאה ה-19.

 
הכניסה למבנה הספריה האוניברסיטאית ביאש
קישוט בלובי של הספריה

Palatul Culturii

מכאן עברנו לקצה השני של האזור בו טיילנו ביאש, לארמון התרבות הנמצא בתחילת שדרות Stefan cel Mare . המוזיאון פתוח כל הימים, מלבד שני, בין השעות 10-17. 
 
חזית ארמון התרבות ביאש

 

גב הארמון והגנים


הארמון שוכן במבנה מרשים שנבנה בין השנים 1906-1925, בסגנון נאו-גותי ראוותני. הארמון הוקם על חורבות בית המשפט המלכותי מתקופת ימי הביניים. כיום הארמון מכיל את ספריית Gheorghe Asachi ואת ארבעת המוזיאונים העירוניים: מוזיאון להיסטוריה של מולדובה, מוזיאון אתנוגרפי, מוזיאון לאמנות ומוזיאון המדע והטכנולוגיה. ניתן להתרשם בחינם מהעיצוב הפנימי של לובי הכניסה עם שפע הקישוטים והמדרגות המפוארות. כרטיסים נדרשים לשם כניסה למוזיאונים. כרטיס המשלב כניסה לכל ארבעת המוזיאונים עולה 40 ליי – לדעתי שווה וכדאי. כל הביקור נמשך כשעתיים והוא מגוון ומהנה.

הלובי של ארמון התרבות
אולם מהודר בארמון

Art Museum (Muzeul de Arta) 

המוזיאון לאמנות התחיל מאוסף של ציורי שמן שנרכשו במכירה פומבית בפריז בשנת 1845. הפתיחה הרשמית התקיימה בשנת 1860 בארמון האוניברסיטה העתיק. בשנת 1955 המוזיאון עבר למקומו הנוכחי בארמון התרבות. יש בו אוסף מצוין של ציורים של ציירים רומנים מהמאות ה-19 וה-20 הממחיש את חיי הכפר ואת הנופים של מולדובה. בארבעת החדרים המוקדשים לאמנות אירופאית ישנם, בין היתר, ציורים של מוריליו (Murillo), פאולו ורונזה (Paolo Veronese) ורובנס (Rubens). בנוסף, אפשר להתרשם מיצירות של אמנים זרים שחיו ופעלו בעיר יאש כגון Schiavonim Livaditii Stavscki. אוסף הפיסול כולל יצירות מאת אמנים לאומיים. אני אהבתי את הביקור במוזיאון וממליצה עליו. הוא לא גדול ולכן לא מכביד או מעמיס. יש בו די ציורים יפים ומרשימים כדי שהביקור יהיה מהנה ומענין.
תצוגה במוזיאון האומנות
אומנות רומנית במוזיאון
אני מאד התרשמתי גם מתערוכת אומנות מודרנית של הציירת Atena-Elena Simionescu.

אומנות רומנית מודרנית תערוכה זמנית במוזיאון

אומנות מודרנית

(Muzeul Etnografic al Moldovei)  Moldavian Ethnographic Museum

המוזיאון האתנוגרפי המולדבי הוא אחד הוותיקים והגדולים ברומניה. המוצגים מכסים את כל ההיבטים של החיים המסורתיים במולדובה, חיי יומיום של איכרים, חגיגות וחגים. ניתן להתרשם מכלים חקלאיים, כלי ציד, עבודות עץ, כלי חרס מסורתיים, ביצים צבועות ואוסף בגדים ושטיחים צבועים ומקושטים ברקמה עם מוטיבים מעולם הציפורים והצמחים. האוסף של מכונות עץ מרשים ביותר עם גתות יין ושמן עצומות מהמאה ה-19. מומלץ!!!
 
תלבושות רומניות טיפוסיות במוזאון האתנוגרפי
גת להפקת שמן, תצוגה של כלי חקלאות
 
כלים מסורתיים מחיי הכפר ברומניה

Science and Technology Museum (Muzeul Stiintei si Tehnicii)

במוזיאון המדע והטכנולוגיה ייהנו חובבי רדיו, טלוויזיה, הקלטה ושידור, אבל לא חייבים להיות חובבים כדי להנות מהמוצגים במוזיאון הזה. הפריטים מהנים גם את מי שאין לו ידע נרחב בתחום והם נוסטלגים ומעוררי זכרונות. התערוכה שנפתחה ב-1984 עוסקת בהתפתחות התקשורת ומכילה פריטים ייחודים. האוסף כולל מכשירי טלגרף, טלפון, רדיו וטלויזיה. החלק שהכי אהבנו (נפתח בשנת 1966 ומאז המשיך לגדול ולהתפתח) כולל אוסף מעולה של גרמופונים, פטיפונים, תיבות נגינה רומניות ייחודיות ויפיפיות, אקורדיונים מכאניים ותזמורת אוטומטית עם שלושה כינורות ופסנתר. אנחנו קצת התאכזבנו מכך שאף מכשיר לא מנגן, עם זאת מאד נהנינו מהיופי והמורכבות של המכשירים.  
 
תיבת נגינה
 
פטיפון
מכשירים חשמליים יומיומיים

Moldavian History Museum (Muzeul de Istorie al Moldovei)

המוזיאון להיסטוריה של מולדובה נפתח בשנת 1957 והוא כולל כ-50,000 חפצים מהתקופה הפליאוליטית ועד ימינו. הפריטים מחולקים ל-3 אגפים מרכזיים: ארכיאולוגיה, היסטוריה, מטבעות ומדליות. באגף הארכיאולוגיה, למוזיאון אוסף מרשים של עבודות קרמיקה מפורסמות השייכות לתרבות ה- Cucuteni, אנשים שחיו באזור בין השנים 6000-3500 לפני הספירה. אגף ה"היסטוריה" מציג את חיי היומיום של תושבי האזור ואת פעילותם של גדולי האומה במאות האחרונות. במוזיאון אפשר להתרשם גם מחדר המלכים המקומר (Sala Voievozilor), גלריה של דיוקנאות בצורת מדליון המתארים את ריבוני מולדובה משנת 81 לספירה ועד למלכי הוהנצולרן ((Hohenzollern שמלכו בין השנים 1866-1947 (השושלת התחילה עם קרול הראשון, אחריו מלך פרדיננד וכן הלאה. ב-1947 רומניה הפכה קומוניסטית). ישנה גם תצוגה שמתייחסת לבית המשפט המלכותי שעל חורבותיו נבנה ארמון התרבות. לדעתי, ילדים יכולים להנות מהמוזיאון הזה, הוא כולל גם תצוגה של חלקי שריון, חרבות וכלי-נשק שונים. 
 
שיחזור של אולם בבית המשפט המלכותי

כמו שכבר כתבתי, ארבעת המוזיאונים והשיטוט במרחבי הארמון מהנים, מעניינים ואני ממליצה על הביקור בהם. הטיול היומי הסתיים וגם החופשה שלנו. אני סוגרת קצוות ומקווה שפתחתי חלון לעיר פחות ידועה, שיש בה מצד אחד מגוון בילויים (תרבות, אדריכלות, גנים, קניות, פאבים, מוזיקה, מסעדות ובתי קפה) ומצד שני אף אחד מהם הוא לא MUST, זה הופך אותה ליעד שמתאים למי שמחפשים חופשה עירונית קצרה, נעימה, נוחה, נינוחה וזולה.
  
מבט מארמון התרבות לכיוון שדרות  Stefan cel Mare
לסיום, שיר קצר של אוה קילפי שבעיניי מסכם נפלא את החוויה של הביקור ביאש.


שָׂא רגלךָ מִדַּוְשַׁת הגַּז:
הפרפר חוצה את הכביש.
 

הצטרפו לרשימת התפוצה שלי וקבלו הודעה במייל כל פעם שאני מפרסמת פוסט חדש בבלוג. פעולה קצרה של הכנסת כתובת המייל בתיבה למטה וזהו. תודה!

תגובות פייסבוק

2017-10-06T17:40:53+00:00 יום שישי, 30 דצמבר 2016|8 תגובות

8 תגובות

  1. yanina zaslavsky 31 בדצמבר 2016 ב 22:31 - Reply

    יפעת נהניתי מאוד לטייל איתך ביאש. ברשומה הזאת יש כמה תמונות נפלאות בפשטותן, וביופי חורפי. בזכותך "שמתי את העיר " על המפה. תודה רבה על השיתוף.

  2. Lian 31 בדצמבר 2016 ב 22:48 - Reply

    בהחלט פתחת חלון לעיר קצת פחות מוכרת. גם אני אהבתי את התמונות החורפיות. משום מה פיספסתי את הפוסט הראשון, אז אלך לקרוא אותו עכשיו:)

  3. אילנה 1 בינואר 2017 ב 8:24 - Reply

    וואו , איזה תיאור מעמיק, ממצה ומפורט כאחד של העיר , אני מתכוננת לבקר ביאשי בקרוב , והפרסום שלך יהיה מדריך התיירים שלי , תודה לך על תאור מדהים והסברים מחכימים של העיר .

  4. אילנה 1 בינואר 2017 ב 8:56 - Reply

    ושאלה, האם המרחק ברגל מכיכר אונירי לגן הבוטני כפי שעשיתם אינו רחוק מידי, להליכה בקור? והאם חזרתם ברגל או לקחתם מונית לארמון התרבות?

  5. ifat fajerman 1 בינואר 2017 ב 18:20 - Reply

    תודה ינינה, אני בטוחה שאת, עם נקודת המבט הייחודית שלך, תהני בעיר ותמצאי בה עוד יופי.

  6. ifat fajerman 1 בינואר 2017 ב 18:25 - Reply

    תודה ליען, אני שמחה שאהבת.

  7. ifat fajerman 1 בינואר 2017 ב 18:28 - Reply

    תודה אילנה, אני מסמיקה מהמחמאות :). שמחה שהפוסט שלי יעזור לך בטיולך הקרוב בעיר. תהני.

  8. ifat fajerman 1 בינואר 2017 ב 18:33 - Reply

    אנחנו אוהבים ללכת ברגל אז הלכנו את כל המסלול הזה. הקור לא כל כך מפריע לנו כי אנחנו לבושים היטב ונעולים היטב. כן עצרנו במהלך היום מספר פעמים להתחמם בבית קפה ולאכול צהרים. המוניות זולות וזמינות אני חושבת שזו אפשרות מצויינת להתניידות בעיר. כל נהגי המוניות שנסענו איתם במהלך הביקור היו חביבים ונעימים למרות שלא דברו אנגלית.

השאירו תגובה