רומניה (חלק ג') סיביו

היא הסתכלה עלי מגבוה, התבוננה בשקט ועקבה אחרי צעדיי. בכל מקום שבו הרמתי את מבטי למעלה, פגשתי את עיניה. ביני לביני כיניתי אותה העיר עם העיניים. הוקסמתי מהגגות המשופעים בהם פתחים בצורת עיניים. היופי של סיביו Sibiu הפתיע וכבש אותי. אני מזמינה אתכם להצטרף אלי, לשוטט ברחובותיה הצרים והיפים ולגלות את מכמניה.

המשוררת הנפלאה יעל קלו מור הצליחה להביע את התחושות שלי בשיר.

כמעט אנושיים/ יעל קלו מור

מָה אוֹמְרוֹת עֵינְכֶם

מָה אוֹמְרוֹת עֵינְכֶם

וּפִיכֶם הַפָּעוּר וּמַבַּטְכֶם

לוּ רַק יָכֹלְנוּ לִשְׁמֹעַ קוֹלְכֶם

מָה חוֹלֵף בְּרֹאשְׁכֶם

מָה מִתְחוֹלֵל בְּתוֹכְכֶם

כַּמָּה סִפּוּרִים חָלְפוּ בְּחַיֵּיכֶם

אֵיזֶה קוֹלוֹת נִשְׁמְעוּ בְּחַדְרֵיכֶם

כַּמָּה עֵינַיִם פָּגְשׁוּ אֶת עֵינְכֶם

בְּכָל שְׁנוֹת הֱיוֹתְכֶם

כַּמָּה חוֹדֵר מַבַּטְכֶם

כְּמוֹ אֶפְשָׁר לְרֶגַע

לְדַמְיֵן נְשִׁימוֹתֵיכֶם

בָּשָׂר וָדָם

כְּמוֹ כְּשֶׁאֵין כָּאן אָדָם

תְּהַלְּכוּ לְאִטְּכֶם

בִּכְבֵדוּת צַעֲדֵיכֶם

תַּחְלְצוּ אֵיבְרֵיכֶם

תַּבִּיטוּ סְבִיבְכֶם

תָּשׁוּבוּ לִמְקוֹמוֹתֵיכֶם

מָה אוֹמְרוֹת עֵינְכֶם

מָה מִתְחוֹלֵל בָּכֶם

מָה אַתֶּם רוֹאִים בָּנוּ

עוֹמְדִים כָּךְ מוּלְכֶם

מַבִּיטִים עָמֹק בְּעֵינְכֶם

כְּמוֹ הֲיִיתֶם חִזָּיוֹן מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם

לֹא יָכֹלְנוּ לְהָסִיר אֶת הָעֵינַיִם

לֹא יָכֹלְנוּ לְהָסִיר אֶת הָעֵינַיִם

לא תכננו לבקר בעיר ואני שמחה שהגענו אליה בספונטניות. מה גרם לנו להיות ספונטנים? התחזית. באחד מהימים בהם התמקמנו במלון בתחילת כביש הטראנספאגראשן היה חשש לגשם (על החוויות שלנו בטראנספאגראשן כתבתי כאן), אז החלטנו לנצל את העובדה ששכרנו ג'יפ ויצאנו לטיול בשבילי יער מאתגרים באזור העיר סיביו.

את הבוקר התחלנו בנסיעה דרך הכפר Sadu.

נסענו באזור כפרי מקסים, לאורך נחל ואגם, דרך יער יפה, עברנו בעיירת נופש חביבה Păltiniș ושוב דרך נופים כפריים.

בלי לתכנן מראש יצא שנסענו ביום שבת וכך חווינו את הדרך שבה המקומיים מבלים. ראינו חבורות גדולות, וגם קטנות, נהנות בפיקניק על גדות הנחלים לידם נסענו. הצעירים שיחקו, המבוגרים ישבו ופטפטו, חלקם עסקו בהכנת האוכל והכל נראה שליו ונעים. הגענו לסיביו בשעת צהרים מאוחרת של יום שבת וגילינו עיר הומה וצוהלת, מלאה באנשים חוגגים. ראינו כמה זוגות חתן-כלה עם כל הפמליה שלהם שבאו להצטלם בעיר היפה (וכנראה גם להתחתן בה).

טיילנו לפי מסלול שהומלץ במפה של העיר שקנינו בתחנת דלק (harta-turistica 1:11,000). חנינו בשוליי העיר העתיקה. בהתחלה חצינו את פארק Astra בו ישבו זקני העיר ושחקו שח-מט.

המשכנו למדרחוב Nicolea Bălcescu היפה שבמרכזו שפע של בתי קפה ודוכנים.

המדרחוב נשפך לכיכר הגדולה Piata Mare שנמצאת בלב העיר העתיקה של סיביו.

סיביו Sibiu – העיר העתיקה

סיביו Sibiu (בגרמנית הרמנשטט Hermannstadt) היתה העיר הגדולה והעשירה מבין שבע ערים מבוצרות מוקפות חומה, שנבנו במאה ה-12 על ידי מתיישבים גרמנים הידועים בשם "סקסונים טרנסילבנים" (בגרמנית שבע הערים נקראו Siebenburgen). במשך מאות שנים היתה סיביו אחת הערים המבוצרות החזקות והמשגשגות באירופה. החומות המרשימות שהקיפו אותה השתמרו היטב. החלק הכי שמור הוא החלק הדרום-מזרחי (רחוב Cetăţii), אשר חוזק מספר פעמים במהלך השנים. הסיבה לתחזוקה היא שההתקפות על העיר הגיעו לרוב מהכיוון הזה.

העיר העתיקה היתה מוקפת חומות בהם מגדלי שמירה המשקיפים על הנהר סיבין. היא חולקה לשני מפלסים: העיר העליונה, החלק העשיר והמסחרי של העיר, בה נמצאים רוב האתרים ההיסטוריים של סיביו, והעיר התחתית עם הבתים הצבעוניים והרחובות המרוצפים, ששימשה כאזור התעשייתי של העיר.

העיר העתיקה של סיביו עדיין שומרת על הפאר של ימיה המוקדמים, ימים בהם פעלו בה גילדות עשירות ורבות עוצמה, ששלטו על המסחר האזורי. החלק העתיק של העיר מאופיין ברחובות צרים עם בניינים מהמאה ה-17 בעלי גגות תלולים וגמלונים בולטים. הרחובות הצרים מתנקזים לכיכרות רחבות ידיים.

במרכז העיר העליונה שלוש כיכרות יפות.

הכיכר הגדולה / Piata Mare

הכיכר הגדולה – כשמה כן היא, הכיכר הגדולה ביותר בעיר. נמצאת בה הכנסייה הרומית-קתולית Roman-Catholic church וגם ארמון ברוקנטל Brukenthal Palace, בו אפשר למצוא את אחד מאוספי האמנות החשובים ביותר של רומניה. הכיכר הגדולה נזכרת לראשונה במסמך כתוב משנת 1411 כשוק גרעינים. היא שימשה במשך מאות שנים לפעילות מסחר תוססת, לאסיפות ואפילו להוצאות להורג פומביות.

היה לנו קשה להתרשם מיופיה ומגודלה של הכיכר, כי ביום הביקור שלנו הוצב אוהל ענק במרכז הכיכר, בעצם על רוב השטח שלה. בתוך האוהל חגגו אירוע אוקטוברפסט עם להקות גרמניות וקהל שלבוש בבגדים מסורתיים כמו שראינו לפני שנים בטיול באוסטריה.  בנוסף לאוהל הענק, היו בכיכר דוכנים ואנשים רבים שבאו לחגוג את האוקטוברפסט.

הכנסייה הרומית-קתולית / Biserica Romano-Catolica

הצד הצפוני של הכיכר הגדולה נשלט על ידי הכנסייה הרומית-קתולית. מבנה בארוקי שנבנה בין השנים 1726-1738. אנחנו בחרנו לבקר בכנסיה אחרת.

ארמון ברוקנטל / Palatul Brukental

ארמון ברוקנטל נבנה בין השנים 1778-1785 על ידי אדריכל וינאי בסגנון בארוקי מעודן. זהו כיום ביתו של מוזיאון ברוקנטל Muzeul Brukenthal, אחד ממוזיאוני האמנות המשובחים במדינה. הארמון נבנה על ידי הברון סמואל פון ברוקנטל כדי לשמש כמעונו ולאיכסון אוספי האמנות שלו, אומנות רומנית ומערבית. האוספים כוללים פסלים ואיקונים דתיים מהמאות ה-16 וה-18, בולים ומטבעות, וכן ספריה מרשימה. במהלך השנים, האוספים הועשרו באמצעות רכישות ותרומות. כשעברנו ליד המוזיאון הוא היה סגור.

מגדל המועצה / Turnul Sfatului

בפינת הכיכר, ליד רחוב אברם ינקו Avram Iancu, עומד בית ראש העיר העתיק ומגדל המועצה המרשים, שנבנה במאה ה -13. במשך מאות שנים שימש מגדל המועצה כמחסן תבואה, מגדל שמירה מפני שריפות, בית כלא זמני ואפילו מוזיאון בוטניקה. בקומה העליונה ישנה מרפסת תצפית המאפשרת תצפית על העיר ועל הרי פאגראש שמעבר לה.

הכיכר הקטנה / Piata Mica

מן הכיכר הגדולה אפשר ללכת דרך אחת משתי מנהרות העוברות מתחת לקשתות של מגדל המועצה כדי להגיע לכיכר הקטנה. הכיכר היתה ביתם של האומנים ובעלי המלאכה הנחשבים והמכובדים ביותר בעיר. כיום, הכיכר מוקפת חנויות קטנות, בתי קפה ועסקים. ביום שביקרנו בעיר, הכיכר היתה עמוסה בדוכנים שמכרו בעיקר דברי מאכל וכל מיני מזכרות. חבל שכבר אכלנו ולא היינו רעבים.

כיכר Huet 

בכיכר ניתן למצוא שילוב של מבנים גותיים ואת המבנה המרשים של הקתדרלה האוונגליסטית Biserica Evangelica. הקתדרלה נבנתה בשנת 1520 במקום בו עמדה קודם בזיליקה רומית עתיקה. פנים הקתדרלה פשוט ונוקשה. ציורי קיר ענקיים, משנת 1445, מכסים את הקיר הצפוני. בצד הדרומי נמצא עוגב בארוקי שנוצר על ידי אמן גרמני בשנת 1671. בשנת 1914 הותקנו בו 6,000 צינורות והוא הפך לעוגב הגדול ביותר ברומניה.

עלינו לראש המגדל שגובהו 73 מ' (העליה כרוכה בתשלום סמלי). עליה במדרגות רבות, חלקן ממש ליד הפעמונים הגדולים של הקתדרלה (פחדתי שהם יצלצלו כשאני אעבור לידם). בראש המגדל תצפית יפה על כל העיר. התצפית היא מהחלונות בארבעת הצריחים העליונים המקיפים את הגג המחודד של המגדל. אני מאד נהנתי, בן זוגי פחות.

בכניסה לקתדרלה היתה תערוכה קטנה וצנועה על 'אנה פרנק' עם תמונות והסברים. לאחר שירדנו מהתצפית סיירנו בתערוכה ומשם חזרנו לכיכר הגדולה, לחגיגת האוקטוברפסט ההומה גרמנים עליזים. המעבר היה קצת חד ועורר בנו תחושות לא נעימות.

בית הספר הגרמני היחידי בעיר, Samuel von Brukenthal Gymnasium , נמצא בכיכר Huet. בית הספר מייצג את המורשת הגרמנית הגאה של העיר.

העיר התחתית / Orasul de Jos

העיר התחתית משתרעת על השטח שבין הנהר לגבעה. היא התפתחה סביב הביצורים המוקדמים ביותר. הרחובות בעיר התחתית ארוכים ודי רחבים עבור עיר ימי ביניימית, עם כיכרות קטנות. לרוב, הבתים דו קומתיים עם גגות גבוהים ושערים שנפתחים לחצרות פנימיות.

גשר השקרים / Podul Minciunilor

העיר העליונה מחוברת לעיר התחתית על ידי מספר רחובות תלולים ומדרגות. אחד מהם עובר מתחת לגשר השקרים שנבנה בשנת 1859 על ידי Fredericus Hutte. זהו גשר הברזל הראשון ברומניה. האגדה מספרת שהשם נגזר מהסכסוכים הלוהטים של הסוחרים שהתלקחו סביבו, והנדרים הלוהטים אך הזמניים של מאהבים צעירים, שלעתים קרובות נפגשו כאן. אחרים מספרים שעל יד הגשר נהגו להתאסף תושבים רבים. הם גם נהגו לרכל, להגזים ולהפריח שמועות שווא. כמרי העיר התרעמו על כך וגינו את בזבוז הזמן ואת השקרים שהופצו שם. כך לדעת האחרים  זכה הגשר לשם המפוקפק. כך או כך הגשר יפה ויש ממנו תצפיות יפות לכיוון העיר התחתית ולכיוון הכיכר הקטנה.

Pasajul Scarilor

אחד המקומות הציוריים ביותר בסיביו. נבנה במאה ה-13 ומחבר את העיר העליונה לעיר התחתית. בקצה אחד של המעבר עומד הבניין העתיק ביותר בעיר. כיום, נמצאת בו המסעדה הוותיקה ביותר ברומניה, Butoiul de Aur.

כיכר Piata Aurarilor

כיכר שלווה ואינטימית, מוקפת בבתים עתיקים ומקסימים. במשך שנים רבות, הכיכר היתה נקודת המעבר העיקרית בין הכיכר הקטנה לעיר התחתית.

לראשונה ב…

אני אוהבת כל מיני פרטי טריוויה איזוטריים ומעניינים, לדעתי לפחות. אז אספתי כמה להנאתי ולהנאתכם.

בשנת 1292 נפתח בסיביו בית החולים הראשון ברומניה.
בשנת 1494 נפתח בסיביו בית המרקחת הראשון ברומניה.
בשנת 1544 הודפס בסיביו הספר הראשון בשפה הרומנית.
בשנת 1797, פתח סמואל פון האנמן את המעבדה ההומיאופתית הראשונה בעולם בסיביו.
בשנת 1817 נפתח בסיביו המוזיאון העתיק ביותר ברומניה, מוזיאון ברוקנטל Brukenthal Museum.

עוד מידע על סיביו אפשר למצוא באתר הזה.

סיביו נבחרה לבירת התרבות האירופית לשנת 2007. לסיביו היו תמיד חיי תרבות מרשימים; מתקיים בה פסטיבל הג'אז הגדול של רומניה, לעיר תזמורת פילהרמונית משלה, יש בה גם תיאטרון פעיל ופסטיבלים שנתיים המוקדשים לתיאטרון, לאומנויות הבמה מתקופת ימי הביניים ופסטיבל אופרה, כמו כן יושב בה מוזיאון ברוקנטל לאמנות, המוזיאון העתיק ביותר ברומניה. עשר שנים אחרי סיביו נבחרה העיר פאפוס לבירת התרבות האירופית. כתבתי עליה ועל המפעל הזה כאן.

הסתיים החלק השלישי בטרילוגיית הטיול שלי ברומניה. בחלק הראשון סיפרתי על טיולים באזור בראשוב ובחלק השני על הטראנספאגראשן ואגם בליאה. כדי שתשארו מעודכנים ותוכלו להמשיך לטייל איתי, אני מזמינה אתכם להצטרף לרשימת התפוצה שלי. אשלח לכם גלויה למייל ובה איידע אתכם על כל פוסט חדש שאפרסם (רק זה לא יותר). תודה שהתלוותם אלי, זה משמח אותי מאד.

המלצות להמשך קריאה

בלוגריות נוספות טיילו וכתבו על בראשוב, כביש הטראנספאגראשן וסיביו. אתם מוזמנים לקרוא את הפוסטים היפים שהן כתבו:

ינינה זסלבסקי-אפק סיפרה בבלוג 'אפקים מטיילים' על חיי הכפר בשלג ועל מסע קולינרי מפתיע

מיכל בן משה סיפרה בבלוג 'רגעים קטנים' על הטיול שלה בפוסט תמונות

נופר רונן 'מטיילת מחוץ לקופסא' וכתבה על דברים מומלצים לעשות בבראשוב וגם על חוויה בלתי נשכחת בכביש הטראנספאגראשן

שיר-ים פסקה כתבה בבלוג צ'ק אין/אאוט על מסלול טיול משפחתי ברומניה

עדי וויץ כתבה בבלוג 'מטיילים בכיפה' על חופשת קיץ משפחתית בקרפטים

כרמל קמין סיפרה בבלוג 'מסוף כרמלית' על יום מחוץ לבוקרשט

דנה לב, שחיה עם משפחתה ברומניה, סיפרה בבלוג 'משפחה במסע' על 10 דברים לעשות עם ילדים בסיביובבלוג של דנה יש עוד המלצות למי שמתכנן טיול ברומניה.

 

תגובות פייסבוק

2018-11-04T20:17:31+00:00 יום שישי, 2 נובמבר 2018|12 תגובות

12 תגובות

  1. איריס 3 בנובמבר 2018 ב 7:31 - Reply

    נהניתי לקרוא יפעת. סביו מסתמנת כפנינה קטנה והתמונות יפות מאד

    • יפעת 3 בנובמבר 2018 ב 8:54 - Reply

      תודה איריס, גם בעיני סיביו היא כמו פנינה שיופיה מתגלה מבעד לצדפה שעוטפת אותה וככל שמעמיקים לחקור אותה.

  2. שיר ים 3 בנובמבר 2018 ב 8:39 - Reply

    איזה פוסט נהדר. התמונות מקסימות.
    גיליתי דרכו על האופציה לעלות במגדל לתצפית שלא הייתי מודעת שיש.
    אשמור לביקור הבא 🙂

    • יפעת 3 בנובמבר 2018 ב 8:53 - Reply

      תודה שיר ים, התצפית בעיני מאד מעניינת. אפשר לראות איך העיר בנויה, להציץ לחצרות ולהתרשם מהנוף שמקיף את העיר. עלינו לתצפית אחרי שהסתובבנו קצת בעיר אז יכולתי לזהות כיכרות ומבנים וזה הוסיף עניין לתצפית.

  3. רבקה קופלר 3 בנובמבר 2018 ב 9:10 - Reply

    כיף כמו תמיד לטייל איתך, אך הפעם תהיתי לאורך כל הקריאה היכן היתה סיביו שלך כשאני ביקרתי בה ולמה לא ראיתי את כל מה שאת ראית?

    • יפעת 3 בנובמבר 2018 ב 9:50 - Reply

      תודה רבקה, סיקרנת אותי, איך היתה החוויה שלך בסיביו? אולי באת עם ציפיות? אולי מזג האוויר היה אפרורי? אולי סתם היית עייפה/מצוברחת? את הרי יודעת שהחוויה שלנו ממקום מסויים מושפעת משפע של גורמים שלא בהכרח תלויים במקום עצמו.

  4. המתלבטת 5 בנובמבר 2018 ב 9:11 - Reply

    כל כך נהניתי לטייל בפוסט דרך העיניים שלך יפעת. חלק מהתמונות נראות כמו ציור.
    אני אישית אוהבת מקומות שמשלבים שמירה על העבר עם הווה צנוע.
    התמונה של העיר התחתית מדהימה ומסקרנת בעיני.

    • יפעת 5 בנובמבר 2018 ב 19:31 - Reply

      תודה הילה, הווה צנוע ועבר עשיר זו הגדרה נפלאה לסיביו. העבר מעשיר את הביקור בעיר וההווה הופך את הביקור לחופשי ממטלות וצריך'ים מלבד שוטטות נעימה.

  5. עדי וייץ 5 בנובמבר 2018 ב 15:34 - Reply

    פוסט נהדר!
    לצערי לא הספקתי לבקר בעיר סיביו כשטיילנו ברומניה, ואני מקווה לחזור ולהשלים ביקור בעיר היפה הזאת.
    בינתיים נהניתי מהתיאור המפורט שלך ומהתמונות היפות.
    אהבתי שיצאתם לטייל לפי מסלול ממפה מקומית פשוטה. לא הייתי חושבת לעשות את זה, רעיון!

    • יפעת 5 בנובמבר 2018 ב 19:26 - Reply

      תודה עדי, לפעמים רעיונות פשוטים מתגלים כמאד מוצלחים. אנחנו אוהבים גם להכנס לתחנות 'מידע לתייר' ולקבל טיפים, הנחיות, המלצות או לקנות מפות ולהשתמש בהם. לפעמים זה הכי פשוט והכי טוב.

  6. ינינה 6 בנובמבר 2018 ב 10:47 - Reply

    יפעת התמונות שלך יפות כל כך.! מהבלוג ומהתמונות העיר מצטיירת כעיר מקסימה. לפעמים דווקא הדברים הלא מתוכננים הם הכי מוצלחים. אני יותר ויותר חזורת לבייסיקס , להכנס ללשכת התירות המקומית, לקחת מפה ולקבל המלצות. בכל מקרה – עשית לי שחק לחזור לרומניה לטיול קיץ.

    • יפעת 6 בנובמבר 2018 ב 20:09 - Reply

      תודה ינינה, הבייסיק הוא בסיס מצויין להרפתקאות וגילויים. בדרך כלל יש לנו חוויות טובות מלשכות מידע לתייר אבל פעם אחת בצפון איטליה שאלו אותנו מאיפה אנחנו ולאחר שהשבנו 'ישראל' היו מאד לא נחמדים ועזרו באי רצון ובקמצנות במידע. חוויה אחת לא נעימה בתוך שפע של חוויות טובות.

השאירו תגובה