(ינואר 2020)

חוף ניצנים

בעקבות הגשמים הרבים שירדו לאחרונה, שאחד המוקדים שלהם היה אזור ניצנים, נסענו לראות את חוף הים. חוף ניצנים הוא החוף של ימי ילדותי ובעיקר נעורי. ביליתי שעות רבות כל קיץ בחוף. אני אוהבת את הים, את המים המלוחים, את הגלים, את החול, את השקט, את הצדפים, את הסלעים, את האופק שנפתח למרחקים ואת הפנטזיות על המדינות שמעבר לים.

חוף ניצנים לאחר סערת חורף

הים מושך אותי לשחות בין גליו, להלך על החול לאורך חופיו, לאסוף צדפים, לתפוס רגעים, תמונות, מראות, מזכרות, אוצרות. לשבת בשקט ולנשום עמוק ולאט, בנחת, ברוגע, להקשיב. הים הוא מקום נפלא להוות, לחיות את הרגע בלי עבר ובלי עתיד, לנקות את הראש מהדאגות ולהתמלא שלווה.

חוף ניצנים לאחר סערת חורף

בביקור החורפי הזה היתה פחות שלווה ויותר פליאה לנוכח איתני הטבע וכוחותיו. כמויות החול שנעלמו במקום אחד והצטברו במקום אחר. הסככות שנפלו, העמודים שעמדו עקומים וערומים.

נזקי סערת חורף בחוף ניצנים

דרומית לחוף המסודר נמצא השפך של ואדי אבטח, נחל אכזב שזורם רק בעת שגשמים חזקים יורדים בשטח הניקוז שלו.

שימו לב: מדרום לחוף הרחצה נמצא שטח אש פעיל. אין ללכת מחוף ניצנים לכיוון אשקלון ללא אישור בטחוני.

הואדי שינה את נתיבו, זרם בעוצמה לים תוך שהוא חופר לו מסלול חדש. גם הוא הפך את החוף לשונה ולא מוכר.

נחל אבטח נשפך לים

הנחל הזכיר לי את השיר של נתן יונתן

חופים

חוֹפִים הֵם לִפְעָמִים גַּעְגּוּעִים לְנַחַל.

רָאִיתִי פַּעַם חוֹף שֶׁנַּחַל עֲזָבוֹ

עִם לֵב שָׁבוּר שֶׁל חוֹל וַאֶבֶן.

וְהָאָדָם, וְהָאָדָם

הוּא לִפְעָמִים גַּם כֵּן יָכֹל לְהִשָּׁאֵר

נָטוּשׁ וּבְלִי כֹּחוֹת

מַמָּשׁ כְּמוֹ חוֹף.

 

גַּם הַצְּדָפִים

כְּמוֹ חוֹפִים, כְּמוֹ הָרוּחַ

גַּם הַצְּדָפִים הֵם לִפְעָמִים גַּעְגּוּעִים

לַבַּיִת שֶׁתָּמִיד אָהַבְנוּ

אֲשֶׁר הָיָה וְרַק הַיָּם

שָׁר לְבַדּוֹ שָׁם אֶת שִׁירָיו

כָּךְ בֵּין צִדְפֵי לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם

שָׁרִים לוֹ נְעוּרָיו.

חוף ניצנים

געגועים… נעורים

בילדותי החוף היה בתולי ומבודד. בנעורי החוף השתנה; נכבש כביש גישה, נבנו סככות, סוכת מציל ורחבה מרכזית. כנערה ביליתי שעות רבות בחוף. לא זכור לי שידענו על הנזקים שבחשיפה ממושכת לשמש, במיוחד בשעות הצהרים. כן זכור לי שיכולתי להיות בים עם לבוש מינימלי ולהשתזף עד לקבלת צבע שוקולד עשיר.

זכורים לי גם קומזיצים בלילות על שפת הים (מסתבר שקומזיץ הוא צירוף המילים בוא/י שב/י ביידיש). ישבנו במעגל מסביב למדורה או שכבנו על הגב בתוך שק שינה, מביטים בכוכבים ומחכים לבקש משאלה כשאחד מהם יפול ("הלוואי ש X יאהב אותי"). כמו הגאות והשפל בים, כך עלו וירדו מושאי אהבת נעורי הבוסרית, התמימה והמשתוקקת.

חוף ניצנים

חוף ניצנים ושמורת חולות ניצנים הם יעד לטיולים בכל עונות השנה. תמיד אפשר למצוא בהם יופי ועניין.

באתר של 'רשות הטבע והגנים' כתוב כי " שמורת ים חולות ניצנים ושמורת ים אבטח מגינות על בית הגידול החולי התת-ימי בין אשדוד לאשקלון. הן מכילות אזורי אומנה לדגים צעירים ואתרי הזדווגות של צבי ים חומים וירוקים, כאשר הנקבות מטילות את ביציהן בחופים הסמוכים."

בקישור המצורף תמצאו עוד מידע על 'שמורת חולות ניצנים' ועל אפשרויות לטיולים בשמורה.

חוף ניצנים לאחר סערה

כנרת

מאז ומתמיד העדפתי את הים התיכון ופחות אהבתי והתחברתי לכנרת. הכנרת היתה חלקה, מתוקה ורעשנית, לחופיה אבנים במקום חול, בקיצור לא לטעמי. אבל, בעקבות הגשמים הרבים שירדו לאחרונה, שאחד המוקדים שלהם היה אזור הכנרת, נסענו לראות אותה, את הכנרת.

חוף סלעי בכנרת

המפלס הגבוה של הכנרת הזכיר לי תקופות אחרות בהן ראיתי אותה שופעת ומלאה, לדוגמא החורף של שנת 1987-1988, החורף שבו התגייסתי ובו הכנרת נכנסה למסלול הנסיעה שלי. בחורף זה ירדו גשמי ברכה רבים ומפלס הכנרת עלה ועלה. בנסיעותיי הרבות ליד הכנרת, ראיתי בהשתאות איך היא מתמלאת, איך הצמחיה שגדלה לגדותיה מתכסה במים. גם החורף של שנת 1991-1992 בורך בגשמים רבים וגם בו קרה שנסעתי לא פעם לאורך הכנרת. בחורף הזה המפלס עלה, עליה דרמטית של 4 מטרים. אני זוכרת מראות לא הגיוניים של עצים שקועים במים רחוק מקו החוף.

מפלס הכנרת עלה

במדינה שלנו, שכל כך צמאה למים, במיוחד בתקופה שלפני מתקני ההתפלה, מצב מפלס הכנרת השפיע על מצב הרוח הלאומי. התלות בכנרת כמאגר המים העיקרי גרמה למעקב, מעט חרדתי, אחר המפלס שזגזג בין קווים אדומים ושחורים, בין קו עליון לקו תחתון. מפלס שתמיד היה במינוס מעצם מיקום הכנרת בגובה שלילי יחסית לגובה פני הים. בשנים האחרונות היה רצף של שנות בצורת ארוכות וקשות. הרצף נקטע, לשמחת כולם, בחורף שעבר שהיה מבורך וגשום ובו הוסיפה הכנרת 3 מ' למפלסה. גם חורף זה התחיל עם גשמים רבים ואני מלאת תקווה שהוא יארך וימשך עוד ועוד ונזכה לשפע של גשמים מרווים.

אגן הכנרת בחורף גשום ושופע

כמה נתונים על התפלה

נכון לשנת 2018, בישראל פועלים חמישה מפעלי התפלה גדולים לאורך חופי הים התיכון ומתקני התפלה קטנים יותר, שמספקים כ-50 אחוז מכלל התצרוכת וכ-80 אחוז מכמות המים שמסופקת לצרכנים במגזר הפרטי והתעשייתי. בנוסף להתפלה, ישראל נחשבת למעצמה גם בהשבת מי קולחין – טיהור שפכים וניצולם, בעיקר לטובת החקלאות. ישראל ממחזרת כ-75 אחוז מהשפכים שלה (עוד פרטים כאן). עוד קצת על התפלה ומי הכנרת בכתבה הזאת משנת 2017.

הכנרת בחורף

בקרוב אצא עם בן זוגי לחופשת חורף קצרה עליה אספר לכם כאן בבלוג. כדי שתשארו מעודכנים ותוכלו להמשיך לטייל איתי, אני מזמינה אתכם להצטרף לרשימת התפוצה שלי. אשלח לכם גלויה למייל ובה איידע אתכם על כל פוסט חדש שאפרסם (רק זה לא יותר). תודה שהתלוותם אלי, זה משמח אותי מאד.

שלולית חורף

שלולית חורף בשדות של קיבוץ ניצנים

המלצות להמשך קריאה

בפוסט שכתבתי על חופש וחופשה היגגתי גם על זכרונות מחופשות בים.

בפוסט נוף ילדותי כתבתי על נופי החולות היפים שליד חוף ניצנים.

בפוסט מסע מבית לים סיפרתי על טיול בו הלכתי ברגל לכנרת.

Facebook Comments

תגובות פייסבוק